הגדה של פסח לרבותינו חכמי מרוקו - לראשונה מכתבי יד

60 ₪ 70 ₪
קצת על הגדת חכמי מרוקו

הגדות רבות של ליקוטים" קיימות בשוק. יש מהם שהליקוט הוא במקומו, דבר דבור על אופניו, ויש מהם שהוא "מאולץ", ונעשה בדוחק רב, בכדי שייצא גם פירוש הגדה תחת שם המחבר. 

הגדות רבות מחכמי המזרח והמערב יצאו לאור עולם, בפרט בשנים האחרונות עקב קלות ומחיר הדפוס. יש מהם שסובבות אחר חכם אחד, ויש שקיבצו לאכסניה אחת כמה חכמים בכדי "שיהיו מסובין בבני ברק". 

הגדות רבות ראו אור ברוב פאר והדר, למאות ולאלפים. יש מהם שעוצרות נשימה בנויין בחינת "זה סדרי ואנווהו", ויש צנועות יותר, שמא מפחד שיהיו כורכין "ואוכלין" אותן בבת אחת עם הסדר. 

הגדות רבות חשפו לאור עולם חידושים שלא שזפתם עין מעולם, מכתבי יד עלומים. יש מהם דלים ורזים כ"הא לחמא עניא", ויש מהם עמוקים וארוכים. 

עתה, נתבשרנו על הגדה - ראשונה מסוגה, יצירה מרהיבה, הכלולה בכל מכל כל, קיבוץ של חמשה מחכמי המערב [מרוקו] לאכסניה אחת, שכל חידושיהם על הגש"פ רואים לראשונה את אור הדפוס, ובכללן הלכות הסדר וימי הפסח, חידושים ומנהגים נעלמים, פיוטים מדפוסים ישנים וכתבי יד, בעיצוב מרהיב עין ובעיטורים נאים כראוי לתוכן הגדה נכבד כזה - שהוא מפרי רעיונם של חמשה מכבירי הרוח ביהדות המערב, הלא הם: רבינו יהודה בן עטאר אב"ד פאס, מגדולי יהדות מרוקו בכל הזמנים, ומכונה הריב"ע. רבינועמנואל סירירו זלה”ה, מחכמי ומשוררי פאס. שם חיבורו על ההגדה: תורי זהב. רבינו שלמה אביטבול אב”ד בצפרו, ואביו של הגאון הנודע רבי עמור אביטבול זלה”ה. רבינוחביב טולידאנו ב”ר יוסף זלה”ה, מחה”ס טוב טעם בהלכה ואגדה כת”י, ומעגלי צדק על הש”ס. חידושיו וחידושי הריב"ע נלקחו בעיקר מתוך דרושים שכתבו לשבת הגדול. רבינו רפאל אבן-צור אב”ד פאס, דור שישי להיעב”ץ, רבינו יעקב אבן צור זלה”ה. כמעט כל החכמים הללו, ששמם גדול ונישא בפי יהודי מרוקו תדיר, לא זכו עד עתה שיתפרסמו בעולם מיליהן.

מלבד פירושים וביאורים חדשים על מילות ההגדה מגדולי החכמים, אנו מביאים כאן לעולם התורה והספר כמה בשורות חדשות: 

האחת, תיעוד מנהגי הלכה נדירים ונעלמים, עוד משנת ת"פ, עת כתב רבי עמנואל סירירו את חיבורו בפאס, וזהו אחד המקורות למנהגים ממרוקו מהקדומים ביותר! 

השנית – תיעוד נוסחאות חשוב ביותר: בנוסחאות ההגדה, ההלל, ברכת המזון, צייננו את נוסחאותיו [המפתיעות לא פעם] של ר' עמנואל סירירו והשווינו אותם לנוסח ליוורנו/מרוקו המאוחר יותר.

השלישית, דרוש לפסח מגדולי חכמי מרוקו בדורו ונערץ בפי כל בדורות שאחריו, רבינו יהודה בן עטאר זלה"ה וזיע"א, שכתב עליו תלמידו רבי יעקב אבן צור, ש"אין צריכין הסבה בפניו במערב, ואפשר אפילו בכל המזרח!". על הדרך המופלאה שבה התגלגלנו להוציא לאור דרוש נעלם זה, עי' עוד בתולדותיו שבמבואות הספר.

הרביעית, הלכות הפסח שליקט וסידר רבי חביב טולידאנו ז"ל ממקנס – טעמי וחידושי הלכות, עם שמועות וחידושים מחכמי משפחת טולידאנו, אבותיו זקניו ושארי בשרו, שהיו אדירי ומצוקי התורה במקנס ובמרוקו מאות בשנים. ולדוגמא, דעתו התקיפה של זקינו בעניין הצורך בביטול הפיוטים שקודם נשמת, ועוד רבים.

החמישית, סידור כל הפיוטים הנהוגים בקהילות מרוקו, הנוגעים לליל הסדר, יציאת מצרים, תיאור עשרת המכות, ועוד... מלאכה כבירה המשובבת נפש המשורר ומרנינה לב הפייטן. 

שאר מעלות והתוספות הנכבדות שבספר, אי אפשר לפורטן כי רבות הנה, והמעיין בספר יטעם מדובשן וילך לאורן. "

מוצרים שעשויים לעניין אותך

מוצרים שצפית בהם לאחרונה