אַתָּה מִשְׁנָה וּמָשִׁיחַ – מָה הַקֶּשֶׁר?
אַתָּה מִשְׁנָה וּמָשִׁיחַ – מָה הַקֶּשֶׁר?
לקט דברי חז"ל על המשנה
אמרו בשם האריז"ל כי אשר עומד בפתח גיהנם וכל מי שהוא יודע משנה הוא מצילו וזהו 'מאשר שמנה לחמו' שמנה אותיות משנה. כך כתב מורינו הרב חזון נחום בהקדמתו משם ס' מדרש תלפיות. (החיד"א במדבר קדמות, מערכת א' נא)
רַבִּי הוּנָא אָמַר: אֵין כָּל הַגָּלֻיּוֹת הַלָּלוּ מִתְכַּנְסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת מִשְׁנָיוֹת, מַה טַּעְמָא (הושע ח, י): 'גַּם כִּי יִתְנוּ בַגּוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם. (ויקרא רבה, ז)
'וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת יְהוָה הִיא אוֹצָרוֹ' (ישעיהו לג, ו): ראשי תיבות ששה תוארים אלו (אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת - מאה ואחד 101) (ר"ת עולים בגימ' 103, אם כן למה התכווין הרב שאמר 101? נראה לי ליישב: הרב אומר שהם 101 ולא גילה לנו כוונתו כיצד. אלא, נראה לי ראשי התיבות א'ע'ח'י'ח עולים בגימ' 97, ותיבת 'וָדָעַת' מיוחדת במיוחד שהיא מתחלקת ל- וָ' שהם סיכום שישה התארים כנגד שישה סדרי משנה, ו - 'דעת' שהוא מקור החכמה 'עץ הדעת' (מטטרו"ן הסמא"ל, השל"ה בשם הזוהר). ולכן 97 (גימ' של א'ע'ח'י'ח) עם 3 אותיות ד'ע'ת עולים בגימ' 100, והאחד הוא ה-ו' שנראה כמו אחד שהוא השישה סדרי משנה. ועוד נראה לי שבתיבת וָדָעַ-ת ה - 'ת' היא גימ' 'המשנה' (גימ' 400), 'וָדָעַ' עולה בגימ' 'פ' (גימ' 80) דהיינו המשנה שנמצאת שגורה על הפה, וזהו 'מִשְׁנָה פֶּה' שעולה בגימ' 'וָדָעַ-ת' (גימ' 480) עכ"ל א.ק.) ונראה לי לזה אמר אינו דומה שונה פרקו מאה לשונה ק"א שנבחר מספר ק"א (גימ' 101) שהוא ראשי תיבות ששה הנז', והוא מספר מֵאַיִן (גימ' 101). וידוע דהגאולה תהיה בזכות המשנה, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל בפסוק (הושע ח' י') גַּם כִּי יִתְנוּ בַגּוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם, 'יִתְנוּ' לשון מתניתין, ולזה אמר (תהילים קכא, א) מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי, זכות המשנה שנרמזה במספר 'מֵאַיִן' יָבֹא עֶזְרִי, וז"ש (קהלת ה' ט') וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה, 'הָמוֹן' (גימ' 101) מספר ק"א שבו רמוזים ששה סדרי משנה מי שאוהב ללמדם ויש לו בקיאות בהם אז לו תְבוּאָה! ומ"ש בסוף הוריות סיני עדיף דהכל צריכין למארי חטייא, ולזה אמר (תהילים מב, ה) בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג, שצריך לקרות המשנה בנעימה, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק חֻקִּים אשר לֹא טוֹבִים. (בן יהוידע על שבת ל״א א, רבינו יוסף חיים בעל הבן איש חי)
בסדר טהרות יש קכ"ו פרקים. שסדר טהרות הוא ביסוד דנוקבא, כמו שמבואר בתפלה הנ"ל הוא החותם שלה. וידוע שיש ששה חותמות הנזכרים בספר יצירה – יה"ו • יו"ה • הי"ו • הו"י • וי"ה • וה"י. וששה חותמות אלו עולים קכ"ו. וששה חותמות אלו המה בכתר עליון. ומילת טהרות בגימ' כתר. לכך סידר בסדר טהרות שהוא גמר שישה סדרי משנה קכ"ו פרקים כנגד ששה חותמות אלה. הרי לפניך טעם אחד על שסידר רבינו הקדוש תקכ"ד פרקים בשיתא סדרי משנה, שכל סדר וסדר העמיד במכוון לכונה שכתבתי. ועוד אסדר לפניך ה' טעמים. בין הכל ששה טעמים נגד ששה סדרי משנה.
טעם ב' לכך ייסד רבינו הקדוש תקכ"ד פרקים במשניות, שידוע שמשניות היא סוד תורה שבע"פ, מידת מלכות נוקבא שז"א. וכמו שמבואר בתפלה הנ"ל. ובלימוד המשניות לשמה נותנין לה כח לייחדא בבעלה. ולכך יש תקכ"ד פרקים כמנין כח מלכות. ולכך פתח המשניות באות מ' פתוחה וסיים באות ם' סתומה. בסוד 'מלכותך מלכות כל עולמים'. ורבינו הקדוש שבא מדוד המלך שמידתו מידת מלכות כידוע. וכשתכתוב מלכות במילוי - מ"ם למ"ד כ"ף וא"ו תי"ו - תמצא מכוון כמנין רבינו הקדוש. גם יעקב יוסף משה בגימ' הכי הוה. שהמה כולם בסוד ו' שבשם. ורבינו הקדוש היה ניצוץ מיעקב אבינו ולכך נקרא רבי יהודה הנשי"א - נוטריקון ה"וא נ"יצוץ ש"ל י"עקב א"בינו. ולכך סידר ששה סדרים נגד ו' משם שהוא תפארת, לייחד תפארת ומלכות. ודו"ק.
טעם ג' למה סידר תקכ"ד פרקים, להורות שכל עולמות לא נבראו אלא בשביל תורה שבכתב ותורה שבע"פ. וידוע שהעולם הוא מהלך ת"ק שנה ונברא בששת ימי בראשית, ומה היה העולם חסר - מנוחה, בא שבת בא מנוחה, ולכך סידר ת"ק פרקים נגד העולם שהוא מהלך ת"ק שנברא בששה ימים. ומסכת שבת הוא כ"ד פרקים כנגד יום השבת שהוא כ"ד שעות.
טעם ד' למה סידר תקכ"ד פרקים. שידוע מה שדרשו בפסוק "כי יתנו בגוים עתה אקבצם", שקאי על לימוד משניות, אם כולם יתנו עתה אקבצם ויבא משיח צדקינו לקבצינו, ולכך יש תקכ"ד כמנין מלך משיח בן דויד, מלא יו"ד. ולכך פתח באות מ' וסיים באות מ' לרמוז מ"לך מ"שיח, שיבא במהרה בימינו אנס"ו.
טעם ה' מעין זה. שבלא פרק "שנו חכמים" המה תקכ"ג פרקים, וכבר כתבנו שעל ידי לימוד המשניות לשמה נזכה לביאת משיח צדקינו. וידוע שתרין משיחין הן, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף. ומבואר בספר עשרה מאמרות בחלק ד' ממאמר חיקור דין פט"ז שמשיח בן יוסף יהיה גלגול יהונתן בן שאול המלך, ע"ש שהאריך בזה. ולכך סידר רבינו הקדוש תקכ"ג פרקים כמנין יהונתן, וב' יתירין כנגד ב' משיחין. ולכך התחיל במ' וסיים במ'. וזהו סוד הפסוק שאמר יהונתן לדוד (ש"א כג, יז) "ואני אהיה לך למשנ"ה", דייקא.
טעם ו' על תקכ"ג פרקים. שאיתא במסכת כתובות (דף סב:) שרבינו הקדוש היינו רבי אתי מן שפטיה בן אביטל אשת דוד. וכשתמנה שפטיה בן אביטל א' דוד תמצא מכוון תקכ"ג. ואות א' נוטריקון - אשת. או מגזע שפטיה מכוון תקכ"ד.
הרי לך ששה טעמים נפלאים על מנין הפרקים של כל המשניות שהמה בכונה מכוונת, לא במקרה. שהרי כמה פרקים גדולים שהיה יכול לחלק לשנים, וכן להיפוך שהיה יכול לעשות משתים אחת. (קבלה, מעשה רוקח על המשנה, רבינו רבי אלעזר רוקח זיע"א)
נאמר במדרש פרשת חוקת על מצות פרה 'תבא אמו ותקנח צואת בנה' ועיין ברמב"ן על חומש שפרה - היא משנה, תורה שבעל פה וכ"כ רבינו בחיי. והגם כי לא באנו בסודו להבין הדברים אבל הרי ודאי כן המה הדברים בעומקן, וז"ל הזוה"ק פרשת בחקותי: 'אם בחקותי תלכו' דא הוא אתר שגזירין דאורייתא תליין בהו, 'ואת משפטי תשמרו' דא הוא אתר אחרא עילאה דההיא חוקת אחידת בה ומתחברין דא בדא כו' בגין שהאי תורה שבכתב והאי תורה שבע"פ כו' תורה שבע"פ חוקה כו' 'אם בחקותי תלכו' - דא תורה שבע"פ, 'ואת משפטי תשמרו' - דא תורה שבכתב. והנה במדרש רבה פרשה כי תשא איתא: שהסתכל משה בלוחות וראה שפרח מהם הכתב ועמד ושיברן, וכבר הסברנו הדברים לקמן פרשה 'כי תשא' שבלוחות הראשונים היה כתוב בהם גם התורה שבע"פ ובחטא העגל פרח מהם הך שבע"פ וא"כ הוא מובן שפיר מה שרמזו שפרה מקנחת צואת בנה לתקן מה שהפסידו ע"י העגל, וע"ד שכתבנו דבזה היה מעלתו משה רבינו שאצלו היה רק שבע"פ כמקודם יעו"ש, ומש"ה אמרו שפרה של משה קיים לעולם, וזהו ג"כ שרמזו במדרש בפרשה פרה הגאולה כמו שמבואר במדרש פרשת חוקת: שהגלות בא ע"י העגל, ואמרו בגמרא אין הגליות מתכנסות - אלא בזכות המשנה שנאמר: 'גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם', הרי שקיבוץ גליות יהיה בזכות המשנה תורה שבע"פ: (בית הלוי על התורה בא, הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'ק)
'ויקץ יעקב משנתו'. אמרו (בבראשית רבה): ויקץ יעקב מִשְּׁנָתוֹ הכוונה שהקיץ מלימוד מִּשְׁנָתוֹ מלימוד המשניות. ואפשר במה שאמרו חז"ל 'גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם' שבזכות לימוד המשניות עם ישראל נגאלים. ואמרו (בבראשית רבה): 'והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים' שהראה לו הקב"ה ליעקב אבינו את ד' מלכיות ע"ש. ואפשר שנצטער יעקב אע"ה על הקץ וכמו שכתוב בשיר השירים 'אני ישנה' מן הקץ - וזה שכתוב 'וייקץ יעקב משנתו' שיש מציאות להתעורר משנת הקץ שקיצו של עולם יגיע ע"י התגלות המשיח, וזה יהיה ע"י לימוד המשניות שבזכותם תבוא הגאולה. וזה רמז 'ויקץ יעקב משנתו' - ממשנתו. ותיבת ויקץ רמוז ויקץ דאמר על הקץ והתקון ממשנתו. (החיד"א, נחל קדומים על תורה, בראשית כ״ח י״ז א)
רני ושמחי בת ציון. אפשר במה שכתבנו כמה מקומות בשם זהר חדש שהגאולה העתידה תהיה בזכות התורה כי היא בזכות משה רבינו ע"ה והוא תבע יקרא דאוריתא. וזה שאמר 'רני' לרמוז לרנה של תורה, ו'שמחי' שהלימוד יהיה בשמחה גדולה. כי על ידי זה 'הנני בא ושכנתי בתוכך'. וכן כתיב קומי רני בלילה ותרגם עסוקי במשנה בלילה. ואמרו חז"ל שבזכות המשניות תהיה הגאולה דכתיב 'גם יתנו בגוים עתה אקבצם' וזהו 'רני ושמחי' כמה שאמרנו: , צוארי שלל)
וזה טעם מה שאמרו חז"ל על פ' גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם דבזכות המשניות נגאל בעזה"י דע"י עסק התורה מבררים ישראל ניצוצי הקדושה והוה ס"ד דהלימוד בח"ל דבצד מה יש איזה חלק לשרים אשר ישראל שרויים בקרב עמים. לא יועיל הלימוד לז"א גם כי יתנו בגוים שילמדו בח"ל שהם תחת ממשלת השרים יועיל לברר כשיהיה בתשובה וז"ש עתה שהיא התשובה כמשז"ל ע"פ ועתה ישראל אין ועתה אלא תשובה אקבצם לקבץ נדחי ישראל הם ניצוצות הקדושה אשר תחת השרים (ספרי מוסר אהבת דוד, י״א נא)
שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ