דבר אליי בפרחים

דַּבֵּר אֵלַי בִּפְרָחִים

'וַיְהִי מִֽמׇּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל־אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה־אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים'. הקדוש ברוך הוא מצווה את משה להכניס את מטה אהרון הפורח למשמרת לזיכרון לעם ישראל, וקשה אם מכניסים את המטה למשמרת ובאים אח"כ לראותו - הרי רואים רק שלב אחד - השקדים! ולמה המטה היה צריך גם לפרוח וגם להוציא ניצנים שהופכים אח"כ לפרי? אלא שבא ללמדנו ג' שלבים: 'וַיֹּצֵא פֶרַח' - לימוד המשנה (תורה שבעל פה שכוללת את התורה שבכתב), 'וַיָּצֵץ צִיץ' - בין אדם לחברו, 'וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים' - בן אדם במקום. וג' דרגות בכל אחד מהם:

לִמּוּד הַמִּשְׁנָה

וַיֹּצֵא פֶרַח - יציאת הפרח הוא דגל הניצחון אחרי קרבות עזים שהתחוללו בליבך! אונקלוס מפרש 'ויוצא פרח' - ויפק לבלבין אל תקרי לבלבין אלה לב להבין! בתיבת לבלבין יש פעמיים לב 'ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך' כמאמר הגמרא 'אמר רב יצר הרע דומה לזבוב ויושב בין שני מפתחי הלב' ויושב לו הזבוב שם ומתנדנד לו: ימינה? או שמאלה? והבאנו (בשם המהר"ל, המלבים, האבן עזרא ועוד רבים) שלימוד המשנה הוא בלב! ולאחר שנולד לך רצון ללמוד בשנה ואפילו בגרסה בעלמה: "ואמר רבא: לעולם ליגריס איניש (לעולם אדם יקרא), ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר, (ואע"ג ששוכח ואע"ג שלא יודע מה שהוא אומר) שנאמר: 'גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה', 'גָּרְסָה' כתיב ולא כתיב טחנה" (עבודה זרה יט ע"א) . כולם יודעים שבט"ו בשבט השקדיה פורחת כי בחג האילנות זהו האילן הממהר לצאת ראשון - שאם יש לך רצון ללמוד משנה מייד ממהר הקב"ה להוציא לך פרחי ברכה וסייעתא דשמיא גדולה... ולכן ויפק לבלבין ויוציא לב מבין וזהו על-ידי לימוד המשנה. וחידשנו: וַיֹּצֵא (גימ' 107), פֶרַח (גימ' 288), שהוא דגל הניצחון של ימין הלב והוא עולה בגימ' משנה 395!

וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים - אך לימוד המשנה לבד אין בכוחו להביא את הגאולה שנאמר 'כי יתנו בגויים עתה אקבצם' כשילמדו משנה אז אקבצם על ידי ביאת משיח לא נאמר 'כי יתן' (יתנו בלשון רבים) אלה בלימוד אחים - לימוד בצוותא לימוד שמאחה את קרעי המחלוקת לימוד שכולם לומדים יחדיו, הפרק היומי שנלמד בקבוצות בחברותות ביחידים אך כולם מאוחדים - אחים, וזה הלימוד ימהר את ביאת משיח כשם שפרי השקד ממהר לצאת כך גם המשיח ימהר להגיע... וחידשנו: שקדים (גימ' 454) עולה 'אחים' (גימ' ה-59) ל-'משנה' (גימ' 395)

בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ

וַיֹּצֵא פֶרַח - חידשנו 'פרח' נוטריקון 'פה רך' כשאתה נמצא מול חברך אל תוציא מילים קשות ואל תהיה 'פרעה' נוטריקון 'פה רע' על חברך - שכל אלו מובילים למחלוקות גדולים מאוד, אלה דבר אליו בפה רך, בנחת רוח ונופת צופים, בקיצור שיפרחו מפיך שושנים ופרחים, מדיפים נעימים ובשמים, שירבו אהבים ושלומים.

וַיָּצֵץ צִיץ - אך אין להישאר רק על ניוטרל ואוויר בעלמה תעשה גם מעשים, שע"י הדיבור שצץ מפיו בלבד - עושה דברים גדולים: עושה שלום בין אדם לחברו, בין איש לאשתו, מעודד נדכאים ומדריך חתנים וכו'. ועל ידי הדולרים והאשראי שצץ מכיסו עושה חסדים גדולים יותר בין אדם לחברו.

וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים - פרח וציץ בלשון יחיד – ושקדים בלשון רבים כך כשעושה חסדים בין בגופו בין בפיו ומזכה את הרבים את עם ישראל שנמשלו במדרש רבה לשקדים הוא מביא טובה לעצמו ולעם ישראל יהי רצון זה שנזכה.

בֵּן אָדָם לַמָּקוֹם

וַיֹּצֵא פֶרַח - הנשמה שלך צריכה ללבלב ולפרוח מתוך שמחת לימוד התושב"ע (שכוללת את התורה שבכתב) והרצון להתקרב להשם מתוך שמחה וניקיון הדעת.

וַיָּצֵץ צִיץ - שבאת לעולם לעשות מעשים מתוקנים 'פרח וציץ' דהיינו פרח אותיות רפ"ח ציץ זה ניצוצין: "...תכוונו לבבכם למעלה כשושנה זו, כי כל העליות מכל העולמות הכל הוא ע"י שמכוין האדם את לבו לשמים...וכן בני קרח הסתכלו למעלה ונמלטו. וזהו עיקר רצונו. שיתעלה העולם ע"י עובדות שלנו ולכוין לבו לשמים. וזהו השושנה שמכוונת לבה למעלה ולשושנה יש חמישה עלין. כך צריך האדם לייחד כל החמשה בחינות שלו (נרנח"י) ולהעלות הכל למעלה… וזהו עיקר העבדות של כל הצדיקים - להאיר את כל הארץ מאורו של הקב"ה ולכוין לבם למעלה ולייחד הכל לרצונו הפשוט ולתקן כל הנ"ק וכך יתעלה כל העולם כולו. וזהו יפרח כשושנה - שיתוקן הרפ"ח ניצוצין. וכפי שדיברנו מקודם שעל ידי הייחודים ועשיית המצוות שלנו יעלו הרפ"ח ניצוצין ויתוקן כל העולם כולו, ויבא כל העולם לתכלית השלימות. וכפי שדיברנו על פירוש 'ורוח אלקים מרחפ"ת ע"פ המים' - זה רוחו של מלך משיח. ולזה כתיב גם כן והנה פר"ח מטה אהרן הכל כמו שדיברנו שע"י היחודים שלנו יעלו הרפ"ח נצוצין כו' ('בית אהרן' דרושים על התורה ומועדים, רבי אהרן מקרלין). על ידי מעשיך המתוקנים הקדוש ברוך הוא ימהר להביא עליך גאולה פרטית ולגמול אותך עד בלי די בשפע רוחני פרנסה ושובע שמחות.

וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים - כשעם ישראל כולם מתוקנים ועושים רצונו של מקום - תבוא הגאולה, שנאמר שבימות המשיח תחזור לאהרון הכהונה - ויפרח מטה אהרון (בעל הטורים). ויוצא פרח ויצץ ציץ -
וכשם שהשקד ממהר לצאת מכל הפירות כך ימהר הקדוש-ברוך-הוא את הגאולה לעם ישראל בחסד וברחמים בשפע ובשמחת תורה אמיתית.

סִכּוּם

'וּמַטֵּה אַהֲרֹן' יֵשׁ אוֹמְרִים הוּא הַמַּטֶּה שֶׁהָיָה בְּיַד יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וּמַטְךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ'. וְיֵשׁ אוֹמְרִים הוּא הַמַּטֶּה שֶׁהָיָה בְּיַד משֶׁה וּמֵעַצְמוֹ פָּרַח, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן'. וְאִית דְּאָמְרֵי נָטַל משֶׁה קוֹרָה אַחַת וַחֲתָכָהּ לִשְׁנֵים עָשָׂר נְסָרִים, וְאוֹמֵר לָהֶם כֻּלְּכֶם מִקּוֹרָה אַחַת טְלוּ מַקֶּלְכֶם, וְעַל מֶה עָשָׂה: 'כָּבוֹד לָאִישׁ שֶׁבֶת מֵרִיב וְכָל אֱוִיל יִתְגַלָּע', שֶׁלֹא יֹאמְרוּ מַקְלוֹ הָיָה לַח וְהִפְרִיחַ. וְגָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמַּקֵּל וְנִמְצָא עָלָיו שֵׁם הַמְפֹרָשׁ שֶׁהָיָה בַּצִּיץ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ', וְהִפְרִיחַ בּוֹ בַּלַּיְלָה, וְעָשָׂה פֶּרִי: 'וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים', גָּמַל לְכָל מִי שֶׁהָיָה שׁוֹקֵד עַל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, וְלָמָּה שְׁקֵדִים וְלֹא רִמּוֹנִים וְלֹא אֱגוֹזִים, לְפִי שֶׁנִּמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל בָּהֶם, וְאוֹתוֹ הַמַּטֶּה הָיָה בְּיַד כָּל מֶלֶךְ וּמֶלֶךְ עַד שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנִגְנַז, וְאוֹתוֹ הַמַּטֶּה עָתִיד לִהְיוֹת בְּיַד מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה' מִצִּיּוֹן רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ'. שעל ידי לימוד המשנה דייקא תבוא הגאולה, וישנם ביאורים שונים למה הגאולה באה ע"י לימוד המשניות ונביא בקצרה את דברי המהר"ל מפרג: "וזה שאמרו גם כן אין הגליות מתכנסות אלא בשביל משניות, כי הגליות הוא הפיזור והוא יוצא מן הסדר, והמשניות שהאדם לומד מסודר זה אצל זה כאשר ראוי, והנה יש לו תורה מסודרת, דבר זה הוא הסבה לקבץ גליות ישראל אשר הם מפוזרים ומפורדים בין כל האומות, ויהיו מקובצים ביחד כסדר מסודר לגמרי, ואין מיוחד לדבר זה רק המשנה, כי גם במקרא אמרו אין מוקדם ומאוחר בתורה, אבל המשנה היא מסודר מקובץ הכל יחד, וכאשר התורה של ישראל הוא מקובץ ומחובר, כך ישראל מקובצים ומחוברים יחד, ולכך בשביל המשניות הגליות מתכנסין. (דרוש לשבת הגדול). "כמו שאמרו במדרש "אין הגליות מתכנסות אלא בזכות המשניות שנאמר: 'גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם'. ולמה דוקא בזכות המשניות, אבל הוא הדבר אשר דברנו כי התורה היא צורת ישראל, בכן פיזור ישראל מיוחס לשלא תמצא הלכה ומשנה ברורה במקום אחד, ויחוייב ג"כ שבלמדם המשנה שבה לפחות סדר הדינים יחד, לא כן הפלפול שלפעמים ע"י משא ומתן הוא בא מענין לענין שלא באותו ענין כידוע, לכן כאשר יתנו משניות המסודרות עם היותם בגוים מפוזרים ומפורדים, אזי אקבצם גם הם. (דרוש על התורה) ומטה אהרון יהיה ביד מלך המשיח ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים ותמלא הארץ דעה.

וכך הם סימני הגאולה: מנצפ"ך הָאוֹתִיּוֹת כְּפוּלוֹת, צוֹפִים (הנביאים) אֲמָרוּם, כ"ך נִרְמַז לְאַבְרָהָם: 'לֶךְ לְךָ' לְמֵאָה שָׁנָה יוֹלִיד. שהייתה לו גאולה פרטית אותיות 'לך לך' בגימ' 100 שיוליד בגיל 100. מ"ם לְיִצְחָק: 'כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד', רְמָזוֹ שֶׁהוּא וְזַרְעוֹ עֲצוּמִים בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. שהוא וזרעו בעלי עוצמה עצומים בשתי עולמות! נ"ן לְיַעֲקֹב: הַצִּילֵנִי נָא, מַצִּיל בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. שהקב"ה מציל וגואל את עם ישראל בשני העולמות! פ"ף לְיִשְרָאֵל לְמשֶׁה: פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם, שהגאולה תגיע פקוד יפקוד. הגאולה לעתיד - מלך המשיח: שלעתיד לבוא בימות המשיח, הציץ יפרח וזרע אהרון יהיו הכהנים בבית המקדש השלישי (פירוש המהרז"ו). צ"ץ: הִנֵּה אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וגו', זֶה מָשִׁיחַ, וְאוֹמֵר: 'וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק 'צמח צדיק' שני צדיקים (עץ יוסף) וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ'. וכל הגאולה תהיה על ידי: 'שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת' - שִׁשִּׁים מַסֶּכְתּוֹת, (ויש ליישב 60 מסכתות, ולא 63 כפי שיש היום, על פי הרמב"ם שהביא בהקדמתו לפירוש המשניות. חידושי הרש"ש). 'וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים' - שְׁמוֹנִים בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, פלגשים בלשון נוטריקון פל"ג ש"ם. על שם שבבתי מדרשות חולקים ופליגין אלו על אלו. אלו אוסרים ואלו מתירים כאויבים בשער (מתנות כהונה) והרבי ז"ל מאפטא פירש כְּנֶגֶד פְּתָחֶיהָ רוצה לומר כנגד הפתחים של ה-60 מסכתות דהיינו התחלת השישה סדרים: סדר זרעים מתחיל ב'מ' (מאמתי, גימ' 40), מועד ב'י' (יציאות, גימ' 10), נשים ב'ח' (חמש, גימ' 8), נזיקין ב'א' (ארבעה, גימ' 1), קודשים ב'כ' (כל, גימ' 20), טהרות ב'א' (אבות, גימ' 1), והמה בגימ' 80 (40+10+8+1+20+1=80). וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר, מִשְׁנָה הַחִיצוֹנָה רוצה לומר מה שלמדו אלו חוץ מבתי מדרשות (עץ יוסף), יה"ר שבזכות צור מרומים, ולימוד המשנה בשבט אחים, תבוא הגאולה ותציל נדחים, במהרה בימינו א.כ.י.ר

שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ